אם תמיד חלמתם לנסוע לפריז אבל הכי רחוק שהגעתם היה כרמל צרפתי
אם תמיד חלמתם לעלות על האייפל אבל הכי גבוה שהגעתם היה מגדל הנביאים
אם תמיד חלמתם לאכל בריוש חמאה אמיתי אבל הסתפקתם ברוגלך בקונדיטוריה המקומית
אם תמיד חלמתם לצבוט למלצרית בישבן ועדיין לקבל חיוך ובקבוק שאטו מרגו שנת 65 במקום לילה בתא מעצר קישון
אם תמיד חלמתם על כל אלו, אז אולי השיר הזה לא בשבילכם
אולי עדיף שתתפסו אייר פרנס ותיסעו לפריז
אני שר למי שנשאר
רחוב שאנז אליזה לא עושה לי את זה, גם לא עם כל האורות
ורחוב חיפאי הוא לא פריזאי אבל יש בו לא פחות
יש סירות דייגים שעוגנות ברציפים כמו ברווזים באגם
יש חולות מהים שהרוח משם תישא לסיבוב בעולם
רחוב העצמאות מלא פיח ישן, סוגים של טבק ושתייה
ובמאורות עכברים כל הימאים שותים אלכוהול לרוויה
ושרים את השיר שתמיד לי מזכיר איך רדפתי אחרייך בעיר
ואיך את עם כל הפוזה במדרגות שפינוזה עלית לכרמל צרפתי
רחוב שאנז אליזה ...
כן חיפה, זה נכון, לא פריז לא ליון, ואפילו לא תל-אביב
אך כשיש בה פחות אז יש בה יותר- את השאר אני לא מחשיב
כן, אם פתאום דיכאון תחטפי, זה נכון, כן חיפה לא תמיד צבעונית
אז נתפוס כרמלית ונרד לתחתית ונרקוד בכיכר פריז
